לכאורה הצדדים להסכם ממון, כמו הצדדים לכל חוזה אחר הם אלו החתומים עליו, הלא כן? הסכם ממון הוא מסמך הנערך בין בת זוג לבין בן זוג, או בין זוגות מאותו המין, ולפיכך הם, בני הזוג החתומים על הסכם הממון, הם הצדדים לו.
מניסיוני זה איננו המצב המדויק. אמנם מבחינה משפטית, מי שחתום על הסכם הממון הוא צד לו, וניתן לתבוע אותו, או שהוא יכול לתבוע את הצד השני.
המצב הנכון יותר, בהרבה מקרים, הוא שכל בני המשפחה, משני הצדדים, מעורבים בכל השלבים, בכל המשא ומתן, הקשור בהסדרת ענייני עריכת הסכם ממון שבין בני הזוג, לקראת חתימת הסכם
דרגת המעורבות משתנה מזוגות לזוגות, ואולם ככל שיש יותר רכוש, זכויות, ירושות או מתנות עתידיות, כך ייטו בני המשפחה של הזוגות להיות יותר מעורבים בתהליך, למגינת ליבם של בני הזוג הצעיר, העומד בפני מיסוד היחסים ביניהם.
מה החשיבות שיש לדבר?
התערבות בני המשפחה יכולה להיות מזיקה לזוג עצמו. הייתי עד לזוג שהחליט להתחתן. בן הזוג אפילו הספיק לרכוש לבת זוגתו טבעת אירוסין, ולתת לו אותה. כשחזרו בני הזוג מחו"ל, בסעודת יום שישי בבית בן הזוג, דיברה אמו על כך שצריך להסדיר את ענייני הרכוש ביניהם. בת הזוג שהייתה קצת המומה מכל העניין, הגיבה בנימוס.
מתברר, שלבן הזוג הייתה דירה שהוריו סייעו לו לרכשה, ואילו לבת הזוג לא הייתה כל דירה. ההתערבות של אם בן הזוג, שהייתה מובנת וצודקת מבחינתה, יצרה אצל בת הזוג התנגדות. ההתנגדות הלכה וגברה ככל שהתברר לבת הזוג כי בן הזוג עומד איתן בדיון לצד אמו.
מאוחר יותר, הבהירה בת הזוג כי אין לה כל עניין בדירה, והיא מבקשת שהם ירכשו דירה אחרת למגוריהם. אבל הסכם, חוזה, מסמך משפטי עם בעלה לעתיד, לזה התנגדה נמרצות משפחתה הגרוזינית של בת הזוג.
האירועים הנ"ל, העלו משקעים קשים אצל המשפחות, שעברו אפילו למו"מ בינן לבין עצמן בהתעלם מהזוג עצמו. הדבר הסתיים לא טוב, ובני הזוג לא נישאוץ
לנושא יש גם השלכות משפטיות. היה והסכם הממון יעמוד למבחן בית המשפט, ויצטרכו להביא ראיות לבית המשפט, בנושא מסוים, מה הייתה כוונת הדברים, עלול המשפט להיות מורכב וארוך יותר, ככל שיהיו יותר אנשים שיוכלו להעיד על השלבים המוקדמים של עריכת הסכם הממון.
כוונת הדברים היא, שבמחשבה לעתיד לבוא, עת יהיה צורך להראות לשופט שישב בדין במחלוקות שיהיו, עדיף אולי שההסכם יהיה מצומצם יותר מבחינת מספר הנפשות הפועלות שהיו שותפות לכריתתו.
